למה דווקא מקרר 260 ליטר?
מקרר 260 ליטר נחשב לאחד מדגמי מקררי הסטודנטים המבוקשים היותר כיום, אבל, לפני שנעסוק בתכונותיו הייחודיות ובמה שהופך אותו לכל כך אטרקטיבי לסטודנטים ולזוגות צעירים, אולי כדאי ללמוד על המקרר בכלל וכיצד קרה שהוא הפך למכשיר החשמל, אשר בלעדיו, כיום, אף דירה איננה ראויה להיקרא "בית".
לקטלוג המקררים: לחץ כאן
לידתו של הקירור
שימור טריותו של המזון לא תמיד הייתה קלה כפי שהיא כיום עבורנו. לפני מאות שנים, אנשים אספו קרח מנחלים ואגמים ועשו כמיטב יכולתם כדי לשמר ולאחסן אותו לאורך כל השנה במבנים מיוחדים ובמרתפים, כך שתהיה להם אספקת קרח מוכנה וזמינה על מנת לשמור על טמפרטורת המזון שלהם. אפילו בעת השימוש בקרח, אנשים היו מוגבלים, לעתים קרובות, לאכילת מזון שגדל בגידול המקומי, נרכש טרי מידי יום ואף נאכל באותו היום, כך, על פי Greatest Engineering Achievements of the Twentieth Century. המצרים, הסינים וההודים היו מן האנשים הראשונים שעשו שימוש בקרח לצורך שימור מזון. בשנת 1626, סר פרנסיס בייקון בחן את הרעיון כי קור עשוי לשמש כאמצעי לשמר בשר. הניסוי שלו גרם לו לפתח דלקת ריאות, אשר ממנה נפטר מעט מאוחר יותר, באפריל 1626. אולם התפתחות הרעיון נמשכה זמן רב, ושלג וקרח שימשו כאמצעי הקירור העיקרי הנפוץ עד לתחילת המאה העשרים.
ארגזי קרח
על פי Association of Home Appliance Manufacturers, אחד הצעדים הבאים בין אחסון קרח מתחת לפני הקרקע ולקירור המודרני היה ארגזי הקרח. ארגזי הקרח שהופיעו במאה ה-19 באנגליה, היו עשויים עץ בשילוב בדיל או אבץ, ומלאים בנסורת, אצות וחומרים אחרים, כדי למנוע את המסת הקרח. קערות טפטוף אגרו את המים שנמסו מהקרח והיה צורך לרוקן אותך מדי יום ביומו. החורפים החמים של ארה"ב בשנים 1889 ו-1890 גרמו למחסור בקרח והאיצו את הצורך ליצור מערכת קירור טובה יותר. אנציקלופדיה בריטניקה מייחסת את תחילתו של הקירור לאלכסנדר ג. טווינינג, איש עסקים אמריקאי, ב-1856. מאוחר יותר, אוסטרלי בשם ג’יימס הריסון בחן את המקרר שבו השתמש טווינינג ומקרר נוסף שפיתח ג'ון גורי, ופיתח שיטת קירור המבוססת על דחיסת אדים עבור תעשיות המבשלות ואריזת הבשר.
בשנת 1859, הצרפתי פרדיננד קארה יצר מערכת מתקדמת יותר, אשר השתמשה באמוניה כנוזל קירור (מכונות דחיסת האדים המוקדמות השתמשו באוויר). האמוניה עבדה טוב, אבל הייתה רעילה במידה והייתה דליפה.
המהנדסים עבדו עד לשנת 1920 כדי לבוא עם חלופות טובות יותר, אחת מהן הייתה הפריאון.
קירור חשמלי
על פי מאמר שפורסם על ידי Wright State University, פרד וו. וולף המציא את המקרר החשמלי המסחרי הראשון בארצות הברית. המקרר נמכר בפעם הראשונה בשנת 1913, ונשא את השם ה- DOMELRE (DOMestic ELectric Refrigerator). הוא היה מורכב מיחידת קירור מבוססת על אוויר, אשר הונחה על גבי ארגז קרח. ב-1915 תכנן אלפרד מלואז יחידת קירור חשמלית שונה מזו של מקררים אחרים, משום שהיא הייתה עצמאית, המדחס מוקם בתחתית הארון שלה. חברת Guardian Refrigerator החלה לייצר ולמכור את הגרסה של Mellowes למקרר בשנת 1916. למרות שהציעה מוצר איכותי, נאבקה החברה בקשיים מרובים, וייצרה פחות מ-40 מכשירים כאלה במשך שנתיים. וו. סי דורנט, שהיה נשיא ג'נרל מוטורס, בסופו של דבר, רכש באופן פרטי את חברת Guardian Refrigerator, ושינה את שמה ל-Frigidaire. מכשירי החשמל עברו לייצור המוני, כמו מכוניות, ומקרר ה-Frigidaire הושלם והושק בספטמבר 1918 בדטרויט. השיפורים המתמשכים בייצור המקררים, יחד עם שינויים ארגוניים בחברה הביאו ליצירתו של מוצר טוב יותר במחיר נמוך. בשנת 1923 הוסיפה Frigidaire תאים לגלידה לדגמים שיצאו בשנה זו, ציוד לסודה בשנת 1924, קירור למים ולחלב בשנת 1927. עד 1929, מיליון מקררים יוצרו, שיפור ניכר ביחס לשנותיה הראשונות של החברה.
קירור ירוק יותר
אלברט איינשטיין ידוע בשל הישגים מדעיים רבים, אך, כפי שטוען מגזין Time, לעתים קרובות מתעלמים מכך שהוא גם תרם רבות לקירור ידידותי יותר לסביבה. בשנת 1930, איינשטיין ועמיתו רמו פטנט על מקרר שמתקרר באמוניה, בוטאן ומים במקום פריאון, אשר ידוע כתורם להתחממות כדור הארץ. למרות שהמקרר המקורי של איינשטיין לא היה חסכוני מאד מבחינת אנרגיה, חוקרים מאוקספורד עובדים על התאמת תוכניותיו לימינו אנו, ומאמינים, כי בידיהם גרסת מקרר אשר יכולה להשתלב בעתיד בשוק המקררים התחרותי.
ועכשיו, נשוב להווה ולנושא מקרר 260 ליטר
כפי שניתן להבין, שוק המקררים עבר תהפוכות רבות, מתפתח כל הזמן ומתאים את הדגמים שבו לסביבה ולדרישות הצרכנים. אחת מהתוצאות הישירות של כך, הוא מגוון גדול של מקררים אשר הולמים צרכים ואורחי חיים שונים – רווקים, זוגות צעירים, סטודנטים, משפחות ומשפחות גדולות. אל תוך מציאות זו, מתברג מקרר 260 ליטר, המציע לרווקים, זוגות צעירים וסטודנטים, מקרר העומד בקריטריונים הנחוצים להם: לא גדול מידי (אבל גם לא קטן כמו מיני מקרר), קל להעברה בין דירות שכורות, משתלב היטב גם במטבחים שאינם רחבי ידיים ומשפחתיים, ותפור במיוחד לכאלה שאינם מבשלים בכל יום. היכולת שלו לענות על צרכיהם של מי שבעבר נחשבו לפלח זניח ולא משמעותי מבחינת שוק המקררים, הופכת את מקררי 260 ליטר וגם את מקררי הסטודנטים האחרים, למוצר מוערך, בין אם הוא נרכש מיד ראשונה ובין אם הוא נרכש משומש, מיד שנייה.
לשאלות נוספות ופרטים נוספים, פנו אלינו: לנדרס טריידינג בע"מ.
