לא מעט נוטים להתבלבל בין סגנון וינטג’ בעיצוב פנים, לבין עומס של פריטים ואיסוף עתיקות. למעשה, מדובר בעיצוב שיש לתכנן בקפידה ולגבש את התוכנית מבעוד מועד. לאמץ את הסגנון באופן הנכון
לעתים קרובות, אנשים נוטים להתבלבל בין עיצוב בסגנון וינטג’, לבין איסוף עתיקות. העניין הוא, שעיצוב פנים בסגנון הזה, מדבר יותר על גיבוש נושא ספציפי וברור, ולאחר מכן בניית סביבה ביתית סביב הקונספט, כך שכל חפץ, תמונה, צבע קיר ופריט ריהוט, יהפכו לחלק ממכלול גדול יותר, וייצרו סינרגיה אישית.
סגנון הווינטג’ הוא סוג של חידה. למעשה, זהו לא ממש ז’אנר מוכר בסגנונות עיצוב פנים, אבל מאידך, הוא משמש כמודל והשראה עבור מעצבי חללי פנים, ונותן את הטון בבחירת פרטי ריהוט באופן תדיר למדי, כך שכן כדאי להיכנס לעובי הקורה ולהבין מהו בדיוק הסטייל הזה.
מהו סגנון עיצוב הבית הווינטג’י?
רוב האנשים שתשאלו אותם “מהו סגנון וינטג'”, ככל הנראה יענו שזה עיצוב עם הרבה עתיקות, ואולי אף יתנו כדוגמא “בית של אנשים זקנים”.
אחרים אולי יגידו שמדובר בבתים שבמרכזם קונספט מסוים שחל על הפריטים הדקורטיביים בחלל, כמו למשל בקבוקים ישנים, מקרר רטרו או פריטי קרמיקה השייכים לעידן עתיק.
למעשה, שתי התשובות הללו הן גם נכונות וגם שגויות.
סגנון וינטג’ כעיצוב, כרוך בשימוש מכוון בעתיקות ובמיקומים, ליצירת סוג מסוים של סביבה. עם זאת, לא מדובר באוסף הפיצ’פקעס או בקופסת המזכרות של סבא וסבתא, והסטייל העיצובי הזה גם בהחלט לא מוגבל רק לאוספי קרמיקה.
במקום זאת, עיצוב וינטג’ הוא גישה לשימוש בעתיקות, על מנת להעניק תחושה של חיים בבית, באמצעות שימוש בשלל פריטים מוכרים מהעבר, המעניקים למי שנמצא בחלל תחושה של היסטוריה, כמו גם יצירת חלל מודרני. הדבר הזה צריך להיעשות באופן מדויק, מתואם ומאוזן, על ידי שילוב של כל הפריטים יחד בצורה מסוימת.
מאפייני סגנון פנים – לא סתם תירוץ לאגרנים חובבי עתיקות
היבט אחד של סגנון הוינטג’ הוא שהוא כן משלב כמות גדולה ומשמעותית של פריטים דקורטיביים. עבור המינימליסטים שביניכם, זה כנראה לא הסגנון המתאים, ההיפך הוא הנכון.
סגנון הוינטג’ אכן פונה לסוגי האספנים והאגרנים מטבעם. עם זאת, בניגוד לתופעת האגרנות המתבטאת בגיבוב חפצים שהופכים לבלגן גדול, סגנונות הוינטג’ מתמקדים בנושא אחד, כך שכל פרט, בין אם זה הטפט או הכיסא או המתלה על הקיר, כולם מתחברים למכלול בעל מכנה משותף.
גישת העיצוב הזו אינה הופכת לתירוץ לגודש. הבחירה והמיקום של כל פריט הם חשובים מאוד, למעשה. גישת עיצוב הפנים הזו יכולה להתבסס על פרק זמן או עידן ספציפיים, היא יכולה להיות סביב צבע כמו לדוגמא, כל דבר בגוון לבן בהיר טבעי, או שהיא יכולה להיות סביב חומר מסוים, למשל שכל הפריטים צריכים להיות עשויים מעץ ובד. לא משנה מה הנושא הכללי, כל יצירה ומיקום צריכים להיות תואמים את האחרים.
בנוסף לכך, כל הרכיבים הכלולים בעיצוב הפנים הם בעלי מראה מיושן. לדוגמא, סלון חדש, בוהק ונקי, אינו חלק מסגנון הוינטג’ כלל. המסגור, התמונות, הרהיטים ואפילו הוואזות, צריכים להיות במראה שחוק מעט, כאשר השפעות הזמן עליהם ניכרות. יכולים להיות עיטורים ודוגמאות על הפריטים, אבל הם לא יכולים להיראות כאילו הם הרגע נקנו בחנות לאחר שיצאו מהמפעל, והגיעו בעטיפת ניילון.
סגנון הוינטג’ לא מדבר על התפארות בפריט הנוצץ שרכשתם מחנות הרהיטים. מדובר בלקחת פריטים ישנים ולהעניק להם חיים חדשים, באופן מותאם אישית.
צבע או חומר מסוים – כגורם מאחד שיוצר הרמוניה בעיצוב
צבע משמש לעתים קרובות כפרמטר מאחד, עבור כל חלל או חדר, שעוצב בסגנון וינטג’. לדוגמא, עיצוב חדר שינה על פי גישה אחת, יכולה להיות עם קונטרסט של צבע, פרספקטיבה מונוכרומטית, שימוש באור ובחושך, ועוד אלמנטים של צבע שיש ביניהם מכנה משותף, כך שיחד הם “ימסגרו” את העיצוב לכדי אלמנט מגובש.
גישה עיצובית אחרת, יכולה לבוא לידי ביטוי בכך שבכל הפריטים בחדר נתון, יהיו עשויים קטיפה בגווני בורדו, כמו בחדר עישון ויקטוריאני למשל. מכיוון שעל כל החלקים להתאים לסט אחד ויחיד של פרמטרים, עיצוב חללי מגורים בסגנון וינטג’ הוא עניין שדורש הרבה זמן, מחקר וליקוט אוצרות, על מנת לאתר את הפריטים הנכונים, אלו שיתאימו באופן מדויק לקונספט הנבחר.
לא חייבים להתחייב לאותו הנושא עבור כל חדרי הבית
אנשים רבים משנים את הגישה העיצובית שלהם בין חדר לחדר בבית. חללי מגורים בסגנון וינטאג’ יכולים להתבטא בגישה קולוניאלית בחדר האוכל ומראה ויקטוריאני באזור הסלון והספרייה. המטבח עשוי להיות מעוצב בסגנון הטיטאניק, ולכלול כיור פליז במראה מתכתי עתיק ומקרר וינטג‘, וחדרי השינה עשויים לשלב מראה ביתי משנות החמישים או ארט דקו משנות העשרים.
כל תקופות הזמן השונות הללו יכולות להתקיים בקלות באותו בית, אבל כשמדובר בסגנון וינטג’, נדרש הרבה תכנון כדי לעשות את זה כמו שצריך. למרבה המזל, מי שעוסק בתחום הזה, בדרך כלל ניחן בחיבה עזה להיסטוריה, ונהנה מהדרך, מהתחקיר ומהליקוט. סגנון הוינטג’ מאפשר חיבור מוחשי עם זמנים עברו, ממש יכולת ליצור מחדש את קפסולת הזמן שלכם בתוך הבית.
לסיכום, אם החלטתם ללכת על סגנון עיצוב וינטג’י, כדאי קודם כל לגבש את הקונספט, ואולי להתמקד בעידן מסוים, שאתם מתחברים לסגנון ולמראה הפריטים שמאפיינים אותו. חשוב לדעת שלא חייבים לאתר פריטים עתיקים של ממש, אלא שניתן לשלב בין אוצרות מן העבר לבין פריטים חדשים שעוצבו במראה וינטג’. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר במכשירי חשמל ובגופי תאורה.
