Refrigerator Mothers – "אימהות מקרר"
"אימהות מקרר", הוא סרט דוקומנטרי העוסק בתקופה של שנות ה-50 וה-60 בארצות הברית (של המאה הקודמת), כאשר התרומה הגדולה ביותר של נשים הייתה לגדל ילדים שמחים ובעלי כושר הסתגלות. בתקופה ההיא אימהות לילדים שאובחנו כסובלים מאוטיזם נאלצו לספוג האשמות חמורות מהממסד הרפואי, זאת מכיוון שבשנות ה-50 וה-60 בארצות הברית נהוג היה להאשים את ההתנהגות של האם המרוחקת והקרה במצבו של הילד האוטיסט.
הסרט מצייר פורטרט אינטימי של דור שלם של אימהות שנאלצו להתמודד עם אתגר כפול ומכופל, שכן הקושי לגדל ילד אוטיסט רב ביותר מטבעו, גם מבלי שיצטרכו לשאת את האשמה על מצבו של הילד. לאחר שסבלו מבידוד והשתקה, אימהות המקרר סיפקו עדות חיה לנסיבות חייהן הלא פשוטות ולמסע הקשה שנאלצו לעבור. דרך סיפוריהן האישיים, הסרט מצליח לתאר מה עשוי לקרות כאשר הסמכות הרפואית או כל סמכות שהיא פועלת ללא ביקורת ומבלי שיופנו כלפיה שאלות וכאשר האנושיות מוסרת מבני אדם במהלך החיפוש אחר תשובות מדעיות.
הסרט הופק בשנת 2003 לערוץ הטלוויזיה PBS וקצר שבחים ופרסים רבים. אורכו של הסרט הוא 60 דקות.
האם התנהגות אימהית עשויה להשפיע על הסיכון לאוטיזם?
למרות שהנושא נמצא במחקר נרחב כבר עשרות שנים, נכון להיום רק בקרב חלק קטן ביותר מהסובלים מאוטיזם ניתן להצביע בצורה ברורה על הגורם לתסמונת. בנוגע לרוב המקרים של התסמונות על הקשת האוטיסטית, נראה כי הם יכולים להיות תוצאה של פגמים במאות גנים ובצירופים שונים של גנים פגומים. מיותר לציין כי התיאוריה לפיה תפקוד הורי לקוי יכול להוות גורם סיכון לאוטיזם, הופרכה לפני שנים רבות. בדיוק כך הופרכה גם התיאוריה לפיה החיסון המשולש יכול להוות גורם סיכון לאוטיזם.
מהו המקור של תיאוריית אימהות המקרר?
התיאוריה לפיה חוסר בחום אימהי ובתשומת לב אימהית יכול להוביל להתפתחות של אוטיזם החלה להתגבש לאורך שנות ה-40 של המאה הקודמת. הראשון שהצביע על הקשר בין שני הגורמים היה ליאו קנר (Leo Kanner), פסיכיאטר אוסטרי-אמריקאי שהיה ידוע בעיקר בשל המחקר שלו על אוטיזם. קנר היה הראשון שהציג את עצמו כפסיכיאטר ילדים בארצות הברית, אך אחריו באו רבים אחרים שפיתחו את התיאוריה שלו בנוגע להשפעה של ההתנהגות האימהית על הסיכון להתפתחות אוטיזם. בין היתר מדובר בפרופסור ברונו בטלהיים Bruno Bettelheim)) מאוניברסיטת שיקגו שתמך בכך שאוטיזם היא הפרעה הורית גרידא ושהאטיולוגיה שלה קשורה קשר עמוק לאופן שבו הילד גודל על ידי הוריו.
למרות שכבר בשנות ה-60 קמו קולות בקהילה המדעית ששללו את התיאוריה לפיה ההתנהגות האימהית היא הגורם לאוטיזם, נראה כי התיאוריה רווחה בקרב מטפלים וחוקרים רבים, אפילו במאה ה-21. כיום לעומת זאת, כפי שציינו, התיאוריה הזו כבר אינה מקובלת על ידי המומחים בתחום, השוללים אותה מכל וכל.
