לפני כמה ימים שאלתי את אימא שלי באיזה גיל גיליתי לראשונה סימנים של נהנתנות. היא הסתכלה עליי, צחקה צחוק גדול ואמרה לי שהיא לא תשקר אם תגיד שפחות או יותר מאז ומעולם. ניסיתי להקשות ולשאול מתי הייתה הפעם הראשונה שהבינה שאני ילד מפונק והיא אמרה שעצם העובדה שנשארתי בבטן שלה יותר מתשעה חודשים, כבר גילתה לה את הכול.
אתם מבינים, אני לא חושב שאיכות חיים גבוהה היא מילה גסה, אני לא חושב שפינוק הוא דבר רע ואני מאמין בלב שלם שמאחר ולכל אחד מאתנו יש זמן מאוד מוגבל להתהלך על פני האדמה הזו, אז עדיף כבר שהאדמה תהיה מכוסה בדשא ירוק וגזום למשעי ושמסביב לרגל תהיה נעל איכותית שתעשה הרבה כבוד מבחוץ והרבה נעים מבפנים.
המטבח ה(כמעט)מושלם שלי
קצרה היריעה מלפרט אודות כל הדברים הקטנים שאני מאמין שכל אדם באשר הוא צריך בשביל לשדרג את החיים שלו אבל על דבר אחד אני בכל זאת רוצה להתעכב ואני מתכוון כמובן למקררים שמתאימים לחצר או למטבח חיצוני. עד לפני חצי שנה היה לי בבית בדיוק מקרר אחד ולמען האמת אני מתקשה להבין איך לא חשבתי על זה קודם, אבל לולא היה פונה אליי גיורא ושואל אותי מתי אני הולך לרכוש מקרר לחצר, רוב הסיכויים שלא הייתי חושב על זה אף פעם.
הכול התחיל כשסיימתי לבנות את המטבח החיצוני שלי בחצר המטופחת. הזמנתי את כל החברים האהובים שלי לברביקיו מפואר ואני יודע שזה לא נחמד אבל פשוט לא יכולתי להפסיק להשוויץ בכל הציוד החדש שרכשתי. סך הכול הצלחתי תוך חודשים ספורים להקים מטבח שלא היה מבייש את הטובות שבמסעדות ישראל: במרכז החצר הקמתי תנור אבן מושלם שמאפשר לי להכין פיצות ופוקאצ’ות שפשוט זורקות אתכם לאיטליה תוך שנייה, לא רחוק מהתנור התקנתי גריל ענק שניתן להניח עליו עשרה סטייקים בלי שום בעיה, סמוך לתנור התקנתי רוטיסרי מופלא שייבאתי בייבוא אישי מצרפת ומלבד זאת פועלים במטבח המושלם שלי גם שני כיורים מקצועיים.
אתם בטח מתארים לעצמכם כמה מדושן הייתי מכל המחמאות שקיבלתי, עד שהגיע גיורא, העיף מבט מסביב ושאל בתמימות הכל כך אופיינית לו: "רגע אחי, איפה המקרר"?
בלי לבזבז רגע
לא חלף יותר מדי זמן מאז הארוחה הנפלאה שהכנתי לחבר'ה וכבר מצאתי את עצמי בחיפושים ארוכים אחרי המקרר המושלם לחצר. אני יודע, זאת אובססיה קטנה שלי, אבל כשאני רוכש משהו ולא משנה במה מדובר, זה פשוט חייב להיות מושלם ולא מילימטר פחות. אחרי שבועיים של היכרות מעמיקה עם השטח רכשתי למטבח המושקע שלי שני מקררים עומדים. למה שניים? כי מקרר אחד מלא עד אפס מקום בבקבוקי בירה ובגלל זה לא נשאר לי מקום לבשר ולשאר הדברים הטובים.
עכשיו אני יכול להגיד לכם שהמטבח שלי בשעה טובה מושלם או יותר נכון לפי שעה מושלם, כי גיורא תמיד מוצא מה חסר וביום שבת החבר'ה מגיעים שוב לערב פיצות מלכותי ככה שיש לי בדיוק שבוע לנוח על זרי הדפנה. מבטיח לעדכן מהשטח.
