אוגוסט, אמצע הקיץ, אנחנו הולכים באמצע הרחוב וכל מה שאנחנו חושבים עליו זה לפתוח את המקרר הקטן של המשקאות ולקחת פחית קולה צוננת שישר תהפוך את היום שלנו להרבה יותר נעים.
כיום, עם שלל מותגי המשקאות המוגזים שיש לבחירתנו, זו לא בעיה להתחבר למשקה המוגז ואפילו להתמכר אליו קלות. וזה בסדר. אז הנה קצת עובדות והיסטוריה:
המשקה מבוסס על המסה של פחמן דו חמצני במים בלחץ של כ-4 בר (אטמוספרות) והתמיסה מגיעה למצב של רווית יתר. כשפותחים את פקק בקבוק המשקה, הפחמן הדו-חמצני משתחרר מהתמיסה באיטיות והפחמן הדו-חמצני שהופך לגז גורם לתחושת העקצוץ הנעימה בלשון.
הכל התחיל כשהאדם ראה כי המים במעיינות החמים לעיתים נבעו עם בועות, זאת אומרת שהיה במים גז טבעי, מה שהיווה את הבסיס למשקה התוסס. המשקה הלא מוגז הראשון ששווק כנראה הופיע לראשונה במאה ה17 בצרפת. אלו היו מים מהולים בדבש וליים. גם בהודו הייתה גרסה של המשקה המתוק. המים המוגזים הראשונים נוצרו בשנת 1767. התהליך של דו-תחמוצת הפחמן בעתיד הפך לתהליך ששמש ליצור המוני על ידי אדם בשם טורברן ברגמן אשר המציא מנגנון ליצירת פחמן דו חמצני על ידי יצירת תגובה כימית בין גיר לבין חומצה.
מאמינים כי המשקה המוגז בעל טעם הראשון נוצר על ידי דוקטור פיליפ סינג בשנת 1807, מה שהביא לפופולאריות רבה של מזרקות הסודה – מכשיר המוציא משקאות סודה מוגזים אשר נהיה נפוץ במסעדות, ברים וכדומה, גרסה ישנה של המכשירים לריפיל המוכרים לנו בחו"ל. הפטנט הראשון ליצירת מי סודה בארה"ב נרשם על שם צ’ארלס סימנס וג'ין ראנדל בשנת 1810. לאחר שנתיים, המציא ג'ון מת'יוס מכשיר ליצירת מי סודה, אשר היווה להיט גדול בקרב בעלי מזרקות סודה. שתיית מים מינרלים מוגזים נחשבו לדבר בריא. בעקבות זאת החלו יצרני המשקה להכניס מרכיבים נוספים לתוכו כגון צמחים שונים ותבלינים. בשנת 1885 יצר צ'ארלס אדרטון את משקה ה"דוקטור פפר" בטקסס. שנה לאחר מכן המציא דוקטור ג'ון פמברטון את משקה הקוקה קולה האגדי. בשנת 1898 המציא כיילב בראדהם את פפסי. עם הזמן החליטו צרכני המשקה המוגז שהם רוצים לקחת אותו לביתם, מה שהביא לתחילת ביקבוק המשקה. המשקאות המוגזים שרויים תחת לחץ רב של דו-תחמוצת הפחמן וזה היה חשוב לשמור על הגז בתוך בקבוק המשקה תוסס. כתוצאה מכך, בשנת 1892 המציא וויליאם פיינטר את פקק הכתר אשר היווה חסם מצויין של הגז החוצה. עיצוב פקק זה משמש אותנו עד היום. בערך בשנת 1901 ייצור בקבוקי הזכוכית המריא לשחקים. מ-1500 בקבוקים ביום ל-57,000. בשנות ה-20 החלו להופיע בשוק המכונות האוטומטיות למכירת המשקאות המוגזים. בשנות ה-30 שווקו הבירות לראשונה בפחיות, אשר היו קשות ומסורבלות לפתיחה. בשנת 1963 רשם ארמל פרייז פטנט ביצירת לשונית הפתיחה המוכרת לנו כיום (והעיגול שתמיד תהיתם מהו? זה בשביל הקשית). המכונות האוטומטיות המדברות נוצרו בשנת 1981. בתחילת שנות ה-60 המוקדמות הומצא המקרר הקטן הידוע גם בשם מיני בר העונה לצורך של שמירת המשקה המוגז קריר וצונן.
כעת כשקראתם את כל זה, אני בטוח שזה עשה לכם חשק לצעוד לעבר המקרר הקטן שלכם ולפתוח איזה בקבוק משקה צונן. הרווחתם את זה.
